<h1>האגור סימן תק"ב</h1>
<h2>דף קכט.</h2>
בחולי שאין בו סכנת אבר נסתפק הרא"ש אם מותר לחלל עליו את השבת בשבות דאית ביה מעשה, דשמא לא התירו אלא אמירה לעובד כוכבים אבל לא [שבות] דאית ביה מעשה אלא בסכנת אבר, אבל הרמב"ם כתב דחולי שאין בו סכנה עושין לו כל צרכיו ע"י עובד כוכבים ואם היו צריכים לדברים שאין בהם מלאכה עושין אותו אפי' ע"י ישראל לפיכך מעלין אזנים ומעלים אונקל"י בשבת ומחזירין השבר וכל כיוצא בזה והרמב"ן חילק בדבר דבחולה שאין בו סכנה אפילו סכנת אבר אעפ"י שהתירו אפילו שבות דאית ביה מעשה צריך שיעשנו בשנוי אבל בלי שנוי אסור אבל אם יש בו סכנת אבר מותר אפי' שבות דאית ביה מעשה בלי שנוי לה"ט.
